שנת 2010 הגיעה ואיתה בשורה לחיילי המילואים – תחילתו של סעיף 7 שבחוק המילואים ביום ט"ו בטבת התש"ע (1 בינואר 2010).

לאחר שנים של מאבק, הצלחנו לגרום להפחתת הנטל יחד עם הגדלת הכשירות. זה יקרה ע"י יישום המודל התלת-שנתי – תעסוקה אחת כל שלוש שנים ושיפור הכשירות בשאר הזמן – אימונים.

להלן מספר דגשים לסעיף הרלוונטי לקיצוץ התעסוקות:

1. משך השירות:

מספר הימים המרבי במהלך תקופה של שלוש שנים רצופותלא יעלה על מספר הימים כמפורט להלן:
א. חייל מילואים שאינו קצין וממלא תפקיד שאינו פיקודי – 54 ימים.
ב. חייל מילואים שאינו קצין וממלא תפקיד פיקודי – 70 ימים.
ג. חייל מילואים שהוא קצין – 84 ימים.

2. אורכו של שירות מילואים למטרת תעסוקה מבצעית:
השירות לא יעלה על 25 ימים בכל פעם.

3. תדירות תעסוקה מבצעית:
חייל מילואים לא ייקרא לשירות מילואים למטרת תעסוקה מבצעית יותר מפעם אחת במהלך תקופה של שלוש שנים רצופות.

כמו כן, החוק מאפשר לשר הביטחון לחרוג מכל מה שנקבע בסעיף בהתאם למצב הבטחוני, מותנה באישור הממשלה.

לקריאת חוק המילואים במלואו (הסעיף הרלוונטי לענין הקיצוץ בתעסוקות הוא סעיף 7 לחוק)

כמו כן, גובה ההחזר המינימום ליום מילואים מתעדכן יחד עם שאר קצבאות הביטוח הלאומי בהתאם לעליית המדד בשנת 2009 בשיעור של 3.8% (לא עושים שום טובה. הסכום הבסיסי ממנו נגזר ה- 68% מתעדכן כל שנה בהתאם למדד).

אנו נמשיך להאבק על מנת לעגן בחוק את הנושאים שהצענו בהצעת חוק המילואים הפרטית ואשר פוצלו במהלך הכנת החוק לקריאה שניה ושלישית.