הצטרפו למאבק בעזרת טופס ההרשמה!

אנו זקוקים לכם!
הצטרפו למאבק ונוכל להשפיע ולמנוע את התפוררותו של מערך המילואים

הירשמו עכשיו!

עתירה לבג"צ של תנועת בלת"מ לשינוי שיטת התגמול – אוגוסט 2008

בבית המשפט העליון בירושלים בג"צ ________

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בעניין:

עמותת בלת"מ ע.ר. 580402311

ח"כ אבשלום וילן

ע"י ב"כ עוה"ד שי דדוש
מרח' התעש 24, ת.ד. 2379, כפר סבא 44425
טל: 097677040 פקס: 097677144
העותרת

נ ג ד

הרמטכ"ל – ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל

באמצעות פרקליטות המדינה,
משרד המשפטים, ירושלים
המשיב

עתירה למתן צו על תנאי

העותרת מבקשת מבית המשפט הנכבד ליתן צווים כדלקמן:

1. להורות למשיב לנמק, בהתייחס לאופן קביעת תנאי הזכאות לתגמול הנוסף לחיילי המילואים על פי סעיף 19(ג) לחוק שירות המילואים התשס"ח 2008 (להלן: "החוק"), כדלקמן:

א. חיילי המילואים מהווים אחוזים בודדים מכלל אוכלוסיית מדינת ישראל. מדוע כ- 90% מחיילי המילואים לא יהיו זכאים לתגמול הנוסף כהגדרתו בחוק?

ב. מדוע רובם המכריע של חיילי המילואים הזכאים לתגמול הנוסף, הינם חיילים הזכאים ממילא לתגמול המיוחד כהגדרתו בסעיף 18 לחוק, ואילו כ- 90% מחיילי המילואים אינם זכאים לתגמול כלל?

ג. מדוע חיילי המילואים המשרתים 22 ימי מילואים בשנה ומטה , אינם זכאים לכל תגמול ואילו חיילים המשרתים 23 ימי מילואים בשנה זכאים לתגמול הנוסף? מדוע קיים פער כה קיצוני באופן חלוקת התגמול הנוסף לחיילי המילואים?

ד. מדוע חלוקת התגמול הנוסף אינה פרוגרסיבית ומפלה לרעה את חיילי המילואים המשרתים עד 22 ימי מילואים בשנה, המהווים כ- 90% מחיילי המילואים במדינת ישראל?

ה. מדוע לא נקבעו קריטריונים המאפשרים למרבית חיילי המילואים להיות זכאים לתגמול הנוסף?

ו. אופן חלוקת התגמול הנוסף גורם למעשה קבלת תגמול כפול לחיילי המילואים בסגל הפיקוד ולהעדר תגמול כלל למרבית חיילי המילואים. הכיצד יכול סגל הפיקוד לעמוד מול פקודיו, חיילי המילואים, ולהסביר להם שלמרות שהם שייכים למיעוט הנושא בנטל בטחון המדינה על כתפיו וניזוק כלכלית, מקצועית, משפחתית ואקדמית, אין הם זכאים לכל תגמול?

ז. האם נערכה עבודת מטה מקצועית ורצינית בדבר השלכות אי תגמול 90% מחיילי המילואים, השלכות של פגיעה במוטיבציה והגברת השתמטות עד כדי סיכון בטחון המדינה?

2. ליתן כנגד המשיבים צווי ביניים כדלקמן:

א. צו הקובע כי עד למתן פסק דין בעתירה זו, לא יחולקו כספי התגמול הנוסף לחיילי המילואים עבור שירותם בשנת 2007. צו זה נדרש בבהילות שכן כספי התגמול הנוסף עתידים להיות מחולקים לחיילי המילואים ביום 1.9.2008.

ב. צו הקובע כי ייקבע פרק זמן של 60 יום ממועד פרסום הקריטריונים לחלוקת התגמול הנוסף ועד לחלוקתו בפועל, באופן המאפשר בדיקתם לעומק של הקריטריונים והשלכתם על כל חיילי המילואים.

במצורף מוגשת בקשה בהולה לצו ביניים נגד המשיב, שלא לחלק את כספי התגמול הנוסף לחיילי המילואים עבור שירותם בשנת 2007. צו זה נדרש בבהילות לאור העובדה כי כספי התגמול הנוסף עתידים להיות מחולקים לחיילי המילואים ביום 1.9.2008.

צו הביניים הינו הכרחי שכן במידה ולא יינתן, יחולק התגמול הנוסף לחיילי המילואים ביום 1.9.08, ועתירה זו תתיתר.

לאחר שמיעת הצדדים מתבקש בית המשפט הנכבד להפוך את הצו על תנאי לצו מוחלט.

ואלה נימוקי העתירה:

1. העותרת, עמותת בלת"מ, פועלת זה 5 שנים לחיזוק מערך המילואים. מדובר בעמותה לא פוליטית בה חברים חיילי מילואים רבים ומשפחותיהם ואזרחים מן השורה. כל חברי העמותה פועלים בהתנדבות מלאה ללא קבלת שכר או הטבות מכל סוג. כל חברי העמותה פועלים על חשבון כספם וזמנם הפרטי.

המטרות המוגדרות של העותרת עפ"י מסמכי ההתאגדות שלה הינן:

"חיזוק מערך המילואים של מדינת ישראל. עידוד האזרחים לשרת במילואים, שימור גרעין המשרתים במילואים והרחבתו. דאגה לכך שבעת ועקב השירות במילואים, תצטמצם למינימום פגיעתם האישית, המשפחתית, הכלכלית, התעסוקתית והאקדמית של איש המילואים".

העותרת הוקמה ומובלת על ידי קצינים וחיילים במילואים בדרגי ביניים, הנמצאים עדיין בקשר פיקודי ישיר עם החיילים. מדובר בגוף התנדבותי, לא פוליטי בו אליו הצטרפו עד היום כ- 8700 אנשי מילואים מכל המגזרים ושכבות האוכלוסיה.

העותרת חרתה על דגלה לחזק את מערך המילואים ולקדם את הטיפול בבעיות המערך. צמצום הפגיעה בכל מערכות חייו של איש המילואים ומשפחתו: התעסוקתית , הכלכלית, המשפחתית והאקדמית, מתן אימונים, ציוד ומיגון הטובים ביותר לחיילי המילואים , תגמול משמעותי של המעטים שעדיין נושאים בנטל והקמת 12 פלוגות קבע שיחליפו אנשי מילואים בתעסוקות, ישמר את גרעין המשרתים הקיים, יקטין את הנטל, וכפועל יוצא יתרום למאבק בתופעת ההשתמטות ובכך ירחיב את מעגל המשרתים.

מצורפים מסמכי ההתאגדות של העמותה ומסמכים ותכתובות המעידים על פעילותה של העמותה כנספחים: א' – י'.

2. החברים בעותרת השתתפו באופן פעיל בדיונים שהתקיימו אודות החוק בועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

3. בדיונים נקבע כי מהות החוק בפרק התגמולים הינה לתגמל את רובם המכריע של משרתי המילואים שכן מדובר בקבוצה קטנה ביותר של אזרחים המשרתים במילואים , קבוצה שעליה מוטלת החובה והזכות לשמור על בטחונם של כלל אזרחי המדינה.

4. על פי הידוע לעותרת, אחוזים בודדים מכלל האוכלוסיה משרתים במילואים. כ- 90% מחיילי המילואים לא יהיו זכאים לקבלת התגמול הנוסף כהגדרתו בחוק, עבור שירותם במילואים בשנת 2007.

5. בסעיף 19 (ג) לחוק שירות המילואים התשס"ח 2008 נקבע כי "תנאי הזכאות לתגמול הנוסף, לרבות משך תקופת שירות המילואים המזכה, שיעור התגמול, וכן הליכי בקרה ובירור, ייקבעו בהוראות הפיקוד העליון, ובלבד שהזכאות לתשלום לחייל מילואים בכל שנה לא תעלה על סכום השווה לשתי נקודות זיכוי כהגדרתן בסעיף 33 א לפקודת מס הכנסה".

העותרים מכירים בסמכות החוקית של צה"ל לקבוע את תנאי הזכאות.

6. בתאריך אחד בספטמבר 2008 יקבלו חיילי מילואים ששרתו במילואים בשנת 2007, את התגמול הנוסף ישירות לחשבון הבנק שלהם, על פי התנאים שקבע צה"ל.

7. מבירור שערכה העותרת עם ראש עתכ"א (ענף תכנון כח אדם) מילואים, עולים כי הקריטריונים לחלוקת התגמול הנוסף הינם כדלקמן:

א. חייל מילואים שבשנת 2007 ביצע בין 0 ל- 22 ימי מילואים, לא יקבל תגמול נוסף כלל.

ב. חייל מילואים שבשנת 2007 ביצע בין 23 ל- 29 ימי מילואים, יקבל תגמול נוסף בסך 2,268 ש"ח (שווה ערך לנקודת זיכוי אחת).

ג. חייל מילואים שבשנת 2007 ביצע בין 30 ל- 36 ימי מילואים, יקבל תגמול נוסף בסך 3,402 ש"ח (שווה ערך לנקודת זיכוי וחצי).

ד. חייל מילואים שבשנת 2007 ביצע 37 ימי מילואים ומעלה, יקבל תגמול נוסף בסך 4,536 ש"ח (שווה ערך לשתי נקודות זיכוי).

8. העותרת תטען כי קביעת התנאים לתגמול הנוסף כמופיע לעיל, מנוגדת לחלוטין למהות החוק שמטרתו לחזק את המעטים מקרב האוכלוסייה שמשרתים במילואים על-ידי מתן התגמול הנוסף.

9. העותרת תטען כי קביעת תנאים אלו לוקה בחוסר סבירות קיצוני ועיוות מהותי, שכן הרוב המוחלט של משרתי המילואים – כ-90 אחוזים – לא יקבל את התגמול הנוסף.

10. יתרה מכך, קביעת צה"ל שאדם שמשרת למעלה מ-3 שבועות במילואים – 22 יום – אדם שעוזב משפחה, אישה וילדים, עוזב עבודה ולימודים ויוצא לתקופת שירות ארוכה לא יקבל כל תגמול, ואילו אדם שמשרת 23 יום יקבל 2,268 ₪. העותרים יטענו כי מיעוט ממשרתי המילואים מתייצב ל-10 ימי מילואים , לא כל שכן ל-22 יום, וההחלטה לא לתגמל כלל את אותם משרתים, ולקבוע הפרש קיצוני בין 22 ימי שירות ל-23 ימי שירות, לוקה בחוסר סבירות קיצוני.

11. נציין כי כיום, חייל מילואים, המשרת 37 ימי מילואים בשנה, מקבל תגמול מיוחד (זהו תגמול נפרד הקיים מזה מספר שנים ולפיו אדם יקבל בעבור היום ה-26 לשירות שנתי סך של 300 ₪, מהיום ה-27 ועד 31 – סך של 100 ₪ ליום ומ-32 יום ומעלה יקבל סך של 150 ₪ עבור כל יום שירות) בסך 1,700 ₪. אם נוסיף לכך את התגמול הנוסף יקבל המשרת סך כולל של 6,236 ₪.

אדם שמשרת 30 ימי מילואים מקבל את התגמול המיוחד בסך 700 ₪. אם נוסיף את התגמול הנוסף יקבל המשרת סך כולל של 4,102 ₪.

12. כפי שמתואר לעיל, ניתן לראות כי מערכת תגמול מיוחד לחיילי מילואים המשרתים ימים רבים בשנה כבר קיימת ומעניקה תגמול כספי לאותם חיילי מילואים.

13. העותרת שותפה לדעה שמי שמשרת מספר רב יותר של ימים בשנה זכאי לקבל תגמול גבוה יותר, אך השיטה שקבע צה"ל הינה בלתי סבירה באופן קיצוני, שכן היא מתגמלת כמעט אך ורק את אלה שכבר מתוגמלים, מעצימה את פערי התגמול באופן קיצוני ובעיקר יוצרת מצב לפיו הרוב המוחלט של חיילי המילואים כלל לא מתוגמל, עובדה שעומדת בסתירה למהות החוק.

14. לאחר 60 שנות קיום המדינה, מצטיירת לפנינו תמונה עגומה בה מתי מעט משרתים במילואים, מעטים שביטחון המדינה מונח על כתפיהם, מעטים שמסכנים את חייהם בעבור כולנו, מעטים שנפגעים משפחתית, כלכלית, תעסוקתית ואקדמית, מעטים שלעיתים חשים מנוצלים או "פראיירים" בלשון העם, תחושה שאצל חלקם מתורגמת להשתמטות משירות המילואים.

כיום כאשר נחקק סוף סוף חוק המילואים, אין לעותרת ספק שאם התנאים לתגמול לא ישתנו והרוב המוחלט של משרתי המילואים ייווכח שאינו זכאי לתגמול כלשהו, תהיינה לכך השלכות מסוכנות לביטחון המדינה שתתבטאנה, בין היתר, בירידה במוטיבציה לשרת במילואים, ובהגדלת תופעת ההשתמטות משירות מילואים.

15. העותרת מודעת לכך שתקציב התגמול הנוסף לשנת 2007 עומד על 150 מיליון ₪ ברוטו (כ-112 מיליון ₪ נטו). העותרת מבקשת מבית המשפט הנכבד להורות למשיב לקבוע תנאים אחרים לחלוקה, כאלה שעולים בקנה אחד עם מהות חוק המילואים, תנאים שלא לוקים בחוסר סבירות קיצוני, כך שעבור כל יום מילואים שבוצע בשנת 2007 יקבל המשרת סכום מסוים, או לחילופין להוריד את המדרגה ממנה יחל איש המילואים לקבל את התגמול ולצמצם את הסכום והפער בין ימי השירות.

16. העותרים מבקשים מבית המשפט הנכבד להוציא צו לאלתר בטרם יחולק התגמול הנוסף באחד בספטמבר 2008, ולהורות למשיב לקיים חשיבה נוספת, תחת התובנה שלא ייתכן שהרוב המכריע של משרתי המילואים – כ-90 אחוז – לא יזכה לתגמול זה.

17. נחיצות העתירה ודחיפותה נובעות מהחלטת המשיב שלא לפרסם את הקריטריונים עד סמוך מאוד למועד המיועד לחלוקת כספי התגמול הנוסף ביום 1.9.08 ואשר לאחריו ייתקלו חיילי המילואים במעשה עשוי ללא כל יכולת להשבת המצב לקדמותו. הקריטריונים שנקבעו ע"י המשיב חורגים הן ממטרתו ומרוחו של החוק לתגמול חיילי המילואים והן מכל קנה מידה של סבירות, שכן לא יעלה על הדעת שרק קומץ קטן של חיילי מילואים יהנו מהתגמול שבחוק ולמעלה מ- 90% מהם לא יקבלו תגמול כלל. קריטריונים אלו עושים מהחוק מעשה פלסתר, באשר החוק התכוון לתגמל את חיילי המילואים והדעת נותנת כי הכוונה היא לתגמל את רולם או למצער את מרביתם ולא את מיעוטם.

הנימוקים למתן צו ביניים על דרך של צו מניעה זמני ו/או צו ארעי

18. בית המשפט הנכבד מתבקש להפעיל את סמכותו, וליתן צו ארעי על יסוד הבקשה בלבד הנלווית לעתירה זו ולפיו ליתן כנגד המשיבים צווי ביניים כדלקמן:

א. צו הקובע כי עד למתן פסק דין בעתירה זו, לא יחולקו כספי התגמול הנוסף לחיילי המילואים עבור שירותם בשנת 2007. צו זה נדרש בבהילות שכן כספי התגמול הנוסף עתידים להיות מחולקים לחיילי המילואים ביום 1.9.2008.

ב. צו הקובע כי ייקבע פרק זמן של 60 יום ממועד פרסום הקריטריונים לחלוקת התגמול הנוסף ועד לחלוקתו בפועל, באופן המאפשר בדיקתם לעומק של הקריטריונים והשלכתם על כל חיילי המילואים. צו זה נדרש הואיל ולמרות החיוב בחוק לפרסם את הקריטריונים לחלוקת התגמול הנוסף, הרי שאלו פורסמו רק ימים בודדים לפני היום הקובע לחלוקת התגמול הנוסף. דרך זו אינה ראויה ומהווה למעשה מחטף שכן בטווח זמן כה קצר לא ניתן לבחון לעומק את הקריטריונים והשלכותיהם על כלל חיילי המילואים והאם קריטריונים אלו תואמים את תכליתו של החוק.

איזון האינטרסים ומאזן הנוחות

19. על בית המשפט לאזן בין האינטרסים של הצדדים בשוקלו האם יינתן לעותרת צו מניעה.

כפי שפורט לעיל, הקריטריונים שנקבעו ע"י המשיב לחלוקת התגמול הנוסף לחיילי המילואים סותרים את תכלית החוק ולמעשה מאיינים אותו, שכן מטרת החוק הייתה ועודנה לתגמל את חיילי המילואים. מטרת החוק אינה לתגמל 10% מחיילי המילואים ולא 15% מהם אלא את כולם או למצער את רובם המכריע. הקריטריונים שנקבעו ע"י המשיב אינם מעניקים תגמול כלל לכ- 90% מחיילי המילואים !!! קריטריונים אלו עומדים בסתירה לרוחו של החוק.

20. במידה וביום 1.9.08 יחולקו כספי התגמול הנוסף ל- 10% מחיילי המילואים בלבד, בעוד 90% מהם לא יקבלו כל תגמול, אין כל ספק כי הפגיעה הקשה יותר הינה ברובם המכריע של חיילי המילואים לעומת המצב בו תעוכב חלוקת כספי התגמול הנוסף עד לבירורה של עתירה זו ומתן תשובות ברורות ע"י המשיב לשאלות המועלות בה.

21. עיכוב חלוקת כספי התגמול הנוסף אין בה כל פגיעה במשיב , באינטרסים שלו או במאזן הנוחות, שהרי מטרת העתירה אינה למנוע את חלוקת כספי התגמול הנוסף אלא להיפך, העותרת וחבריה פעלו רבות לכינון החוק ולרווחתם של חיילי המילואים. מטרת העותרת היא כי ייקבעו קריטריונים לחלוקת התגמול הנוסף שאינם פוגעים ומפלים את רובם המכריע של חיילי המילואים אל מול מיעוטם.

22. תצהירו של נציג העותרת ומייסדה התומך בעובדות העתירה מצורף לעתירה זו.

23. אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד ליתן צווים כדלקמן:

1. להורות למשיב לנמק, בהתייחס לאופן קביעת תנאי הזכאות לתגמול הנוסף לחיילי המילואים על פי סעיף 19(ג) לחוק שירות המילואים התשס"ח 2008 (להלן: "החוק"), כדלקמן:

א. חיילי המילואים מהווים אחוזים בודדים מכלל אוכלוסיית מדינת ישראל. מדוע כ- 90% מחיילי המילואים לא יהיו זכאים לתגמול הנוסף כהגדרתו בחוק?

ב. מדוע רובם המכריע של חיילי המילואים הזכאים לתגמול הנוסף, הינם חיילים הזכאים ממילא לתגמול המיוחד כהגדרתו בסעיף 18 לחוק, ואילו כ- 90% מחיילי המילואים אינם זכאים לתגמול כלל?

ג. מדוע חיילי המילואים המשרתים 22 ימי מילואים בשנה ומטה , אינם זכאים לכל תגמול ואילו חיילים המשרתים 23 ימי מילואים בשנה זכאים לתגמול הנוסף? מדוע קיים פער כה קיצוני באופן חלוקת התגמול הנוסף לחיילי המילואים?

ד. מדוע חלוקת התגמול הנוסף אינה פרוגרסיבית ומפלה לרעה את חיילי המילואים המשרתים עד 22 ימי מילואים בשנה, המהווים כ- 90% מחיילי המילואים במדינת ישראל?

ה. מדוע לא נקבעו קריטריונים המאפשרים למרבית חיילי המילואים להיות זכאים לתגמול הנוסף?

ו. אופן חלוקת התגמול הנוסף גורם למעשה קבלת תגמול כפול לחיילי המילואים בסגל הפיקוד ולהעדר תגמול כלל למרבית חיילי המילואים. הכיצד יכול סגל הפיקוד לעמוד מול פקודיו, חיילי המילואים, ולהסביר להם שלמרות שהם שייכים למיעוט הנושא בנטל בטחון המדינה על כתפיו וניזוק כלכלית, מקצועית, משפחתית ואקדמית, אין הם זכאים לכל תגמול?

ז. האם נערכה עבודת מטה מקצועית ורצינית בדבר השלכות אי תגמול 90% מחיילי המילואים, השלכות של פגיעה במוטיבציה והגברת השתמטות עד כדי סיכון בטחון המדינה?

2. ליתן כנגד המשיבים צווי ביניים כדלקמן:

א. צו הקובע כי עד למתן פסק דין בעתירה זו, לא יחולקו כספי התגמול הנוסף לחיילי המילואים עבור שירותם בשנת 2007. צו זה נדרש בבהילות שכן כספי התגמול הנוסף עתידים להיות מחולקים לחיילי המילואים ביום 1.9.2008.

ב. צו הקובע כי ייקבע פרק זמן של 60 יום ממועד פרסום הקריטריונים לחלוקת התגמול הנוסף ועד לחלוקתו בפועל, באופן המאפשר בדיקתם לעומק של הקריטריונים והשלכתם על כל חיילי המילואים.

צו הביניים הינו הכרחי שכן במידה ולא יינתן, יחולקו כספי התגמול הנוסף ביום ה- 1.9.08 על פי הקריטריונים הלא ראויים והמפלים שקבע המשיב , ועתירה זו תתיתר.

לאחר שמיעת הצדדים מתבקש בית המשפט הנכבד להפוך את הצו על תנאי לצו מוחלט.

24. כמו כן, יתבקש בית המשפט הנכבד לחייב את המשיב לשלם לעותרת את הוצאות המשפט, שכר טרחת עו"ד ומע"מ בגינו, והכל בתוספת הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין, ממועד פסיקתם ועד לתשלום המלא בפועל.

______________

שי דדוש, עו"ד

ב"כ העותרת